ליקויי-למידה: איתור מוקדם, טיפול מונע וגיל מתאים לאבחון: 

כל הזכויות שמורות לד"ר נויה ספקטור, מאבחנת ומטפלת מומחית בלקויי-למידה, דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית - חינוך מיוחד. אין להעתיק, לעשות שימוש כלשהו ללא אישור בכתב מן המחברת, ללא איזכור שם המחברת וכתובת האתר: www.noya.co.il

במערכת החינוך מפנים ילד לאבחון רק בכיתה ב', אחרי גיל 7.6.

הסיבה: המבחנים הדידקטיים שבהם משתמשים המאבחנים הדידקטיים מספקים נורמות רק מגיל 7.6. מבחנים אלה בודקים את רמת ההישגים של התלמיד במיומנויות היסוד הנרכשות בדרך-כלל בכיתה א-ב, ולא מאתרים קשיים ייחודיים.

חשוב לדעת: ילדים לקויי-למידה ומתקשים אחרים מראים קשיים לפני-כיתה א', ואת הקשיים האלה חשוב לאתר מוקדם. ככל שהאיתור מוקדם - הטיפול יעיל, כך הוכח במחקרים ברחבי העולם. ערך האיתור המוקדם הוא בהתערבות מוקדמת שנמצאה יעילה באופן משמעותי יותר מאשר התערבות בכיתה ב'-ג' בבית הספר היסודי.

חשוב לעשות: לפנות למאבחן מומחה ללקויי-למידה, לאיתור הליקויים, להסבר על הקשיים, לאבחנה ולהיערכות, להתקנת תכנית התמודדות.

חשוב לא לעשות: לא להמתין לכיתה ב', לא להמתין להתעוררות המורה, היועצת, מנהלת בית הספר. לעשות לפני כן, לדעת מה לעשות, לעזור לילד ולקדם אותו.

חשוב לזכור: הזמן אינו מרפא, הקשיים אינם חולפים: מי שהתקשה במימוש אבני-דרך התפתחותיות בינקות, מי שלא עמד בדרישות בגן-הילדים, מי שעורר שאלות אצל הגננת או אצל ההורים ראוי וזכאי לאבחון מהימן, מוקדם ככל האפשר. ההמתנה יכולה להיות מזיקה, הרסנית, מעכבת, מתסכלת, חוסמת אפשרויות.

חיוני: לאתר ולטפל מוקדם ככל האפשר: תינוקות בסיכון, ילדים בתקופת הילדות הרכה, ילדים בגן הילדים. כל-אימת שמתעוררת שאלה יש להשיב עליה, וחשוב לדעת: אפשר.

הורים צריכים לדעת מה שהמערכת לא מזדרזת ליידע אותם: יש אבחונים, יש בעלי מקצוע, יש דרכי עבודה וקידום בינקות, בגיל הרך, בגיל הגן.

התערבות מוקדמת היא אבחנה וטיפול מוקדם, ואלה הם המפתח והדלת להתמודדות הקרובה ביותר ל"טיפול מונע", שלמעשה אינו קיים.

בכל שלב של ההתפתחות והגדילה ניתן לאתר ולטפל:

תינוקות בסיכון: בנים ובנות למשפחות שבהן יש לקויי-למידה, להורים ,לאחים, לבני-דודים, ותינוקות מעוכבי-התפתחות.

סימנים בינקות: תינוקות לא-שקטים, תינוקות עם הפרעות-שינה, תינוקות עם רגישות-יתר, תינוקות שמגלים אי-שקט, תינוקות שקטים מאוד, תינוקות שמראים קשיי-אכילה, קשיי-מציצה, תינוקות שהתפתחותם איטית, תינוקות שהתפתחותם מהירה במיוחד. תינוקות שאינם מתקדמים בעצמם על-פי המוכר, שמאחרים להרים את הראש, להתהפך, לשבת, לזחול, לעמוד, להלך, תינוקות שאינם ממלמלים בינקות, תינוקות שמאחרים בדיבור, תינוקות שמאחרים להיגמל מחיתולים. בכל המצבים הללו חשוב להיוועץ בנוירולוג ילדים, לטפל באמצעות ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת ולהיערך היטב מגיל ינקות.

לאבחון: מומלץ לפנות לאבחון של נוירולוג.

לטיפול: גם במקרה שלא מאתרים ליקויי-תיפקוד מובהקים, חשוב לטפל: ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת. אבל: לא מומלץ להסתפק באבחון של מרפאים, יש לקבל אבחנת רופא שהוא נוירולוג ילדים.

סימנים בגן הילדים: ילדים שקטים מאוד או ילדים בעלי מזג סוער שמתקשים להסתגל, ילדים שאינם משתלבים בפעילות הקבוצתית בגן, ילדים שמראים רגישות רבה לרעש, למגע בחמרים שונים, ילדים שאינם מקשיבים, ילדים שמתקשים ליצור קשר-עין ולשמור על קשר-עין, ילדים שמפריעים או לא משתתפים בשיחת קבוצה, ילדים שאינם אוהבים לצייר או לצבוע, ילדים שמסרבים לצייר, ילדים שמשחקים לבדם, ילדים שאינם אוהבים "עבודת שולחן", "משחקי-שולחן", ילדים שמתקשים להתחבר לילדים אחרים במשחק ובשיחה, ילדים שלא מדברים בגן, ילדים שובבים יותר מאחרים, ילדים שהגננת מעלה שאלות לגבי התנהגותם ותיפקודם, ילדים שהתנהגותם "ילדותית".

לאבחון: מאבחן מומחה ללקויי-למידה.

לטיפול: על-פי המלצות האבחון: ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, הוראה מתקנת כהכנה, כלימוד דיבור, כהכנה לבית הספר.

סימנים בכיתה א'-ב': קשיים בהסתגלות לבית הספר, קשיים בשילוב חברתי, קשיים בהתארגנות לקראת ובתוך בית הספר, קשיים בתהליכי רכישת מיומנויות הקריאה, קשיים בלימוד כתיבה, קשיים בישיבה ובהקשבה בכיתה, התנהגות אימפולסיבית, אי-שקט או שקט מוגזם, היסח-הדעת, קשיים בהכנת שעורי הבית, קשיים בהתארגנות בבוקר, קשיים בפרישה לשינה בערב, קשיי שינה. ילד שלא מצליח לשלוט בקריאה במהלך כיתה א', ילד שלא מספיק להעתיק למחברת, ילד שמתקשה לשמור על ארגון במחברותיו, ילד שמתקשה בחישוב, בשבירת-עשרת, בהבנת בעיות חשבוניות.

לאבחון: מאבחן מומחה ללקויי-למידה.

לטיפול: על-פי המלצות האבחון: נוירולוג, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, הוראה מתקנת ללימוד קריאה, כתיבה, חשבון, התארגנות.

סימנים בכיתה ג': ילדים שאינם שולטים במיומנויות בסיסיות: התנהגות הולמת בכיתה ובבית, חיברות, קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא. חשבון: פתרון תרגילים בעל-פה, בכתב, הבנה ופתרון בעיות חשבוניות. הכנת שעורי בית ועבודה עצמית בכיתה. ילדים שמראים הפרעות התנהגות, קשיי ריכוז, קשיים חברתיים מכל סוג שהוא.

לאבחון: מאבחן מומחה ללקויי-למידה.

לטיפול: על-פי המלצות האבחון: נוירולוג, הוראה מתקנת ללימוד קריאה, כתיבה, חשבון, התארגנות.

במהלך שנות בית הספר: קשיים בהכנת שעורי-הבית ובעבודה עצמית בכיתה, קשיי-קריאה וכתיבה, קשיים בחשבון, קשיים בלימוד שפה זרה, כשלונות במבחנים, קשיים חברתיים, קשיים התנהגותיים בבית הספר ובבית, פעלתנות-יתר, פעלתנות נמוכה, קשיים בשילוב במשחקי ילדים, קשיים בשילוב בפעילויות קבוצת בני-הגיל.

לאבחון: מאבחן מומחה ללקויי-למידה.

לטיפול: על-פי המלצות האבחון: נוירולוג, סיוע מעשי בקריאה, כתיבה, חשבון, התארגנות.

בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון: כשלונות במבחנים, קשיים בהכנת שעורי-בית והגשת עבודות, בידוד מקבוצת בני הגיל, תלונות מורים על יכולת שאינה ממומשת, חוצפה או אדישות לסמכות, ווכחנות במקומות שאינם מתאימים, בעיות התארגנות וזכרון, פיזור-דעת, היסח-הדעת, הפרעות במהלך השעורים בכיתה.

בכל שלב משלבי ההתפתחות, הגדילה, הילדות וההתבגרות: האבחון המומלץ הוא תמיד אבחון של מאבחן מומחה ללקויי-למידה, כבסיס לכל אבחון, אבחנה או היערכות לסיוע ולקידום. כאשר מערכת החינוך מחייבת לעבור אבחון של פסיכולוג, מומלץ לבדוק היטב את חיוניותו ויעילותו ומכל מקום להקדים באבחון לקויי-למידה כבסיס.

אמנם, לא כל מתקשה סובל מלקויי-למידה, אבל כל מתקשה זכאי לאבחנה, להתייחסות, לקידום. באמצעות אבחון לקויי-למידה ניתן לאתר את הקשיים ומקורם ולהמליץ על דרך